תקופת קמבריון

בתוך עידן פליאוזואיק יש לנו מספר תקופות בהן זמן גיאולוגי. החלוקה הראשונה שייכת ל קמבריאן. זוהי חלוקה של לוח הזמנים הגיאולוגי והראשונה מבין שש התקופות של עידן פליאוזואיק. זה התחיל לפני כ -541 מיליון שנה והסתיים לפני כ- 485 מיליון שנה. התקופה הבאה היא האורדוביצ'י.

במאמר זה אנו מתמקדים בכל התכונות, הגיאולוגיה, האקלים, החי והצומח של התקופה הקמבריאנית.

תכונות עיקריות

תקופה זו של הרעיון הפליאו-אזואי שולטת בכך השפעה רבה ברמה הגיאולוגית על פני כל כדור הארץ. נחשב כי הקמבריון משתרע על פני 70 מיליון שנה בלבד, אך המדע הצליח לתקן זאת הודות למידע מתיעוד המאובנים. ענף הגיאולוגיה המתמקד בתמורות אלה שחווה כדור הארץ מאז היווצרותו הוא גאולוגיה היסטורית.

כל התקופה הזו מקבלת את שם הקמבריון מהשם שמגיע מקמבריה. שם זה הוא הצורה הלטינית של Cymru שפירושו ויילס. וויילס היא כיום שם אותרו השרידים הגיאולוגיים הראשונים השייכים לתקופה זו. לאורך החלוקה הגיאולוגית הזו יש התפוצצות גדולה של חיים שנרשמה לראשונה במאובנים. ניתן להבחין בין האורגניזמים הרב-תאיים הראשונים שהם מורכבים יותר מספוגים או מדוזות.

בין היצורים החשובים ביותר בתקופה זו ניתן למנות את האצות הירוקות שקוטרן בקושי מילימטרים ספורים בגלל הטרילוביטים. טרילוביטים אלה הם קבוצה מפורסמת של פרוקי רגליים שהצליחו לשרוד שתי הכחדות המוניות. הופעת חיים זו מכונה פיצוץ קמבריון והייתה אחד האירועים הגדולים שסימנו את הגבול בין הניאופרוטרוזואיק לתקופה הקמבריאנית.

גאולוגיה מהתקופה הקמבריאלית

במהלך תקופה זו חושבים כי היבשות היו תוצאה של פיצול יבשת-על גדולה שכבר הייתה קיימת הניאו-פרוטרוזואית ושנקראה פאנוטיה. השבר הגדול ביותר של יבשת העל הוא גונדוואנה ונמצא מדרום יחד עם 3 יבשות קטנות הנקראות לורנטיה, סיביר והבלטי. יבשות אלה נעו צפונה עקב תנועתה של ארצות הברית לוחות טקטוניים שמונעים דרך זרמי הסעה של מעטפת האדמה.

כך החלה סחיפת היבשות ליצור את העמדות המוכרות לנו כיום. שיעורי הסחף היבשתיים בתקופה הקמבריונית נאמדים להיות גבוהים באופן חריג בהשוואה לתקופות קודמות. המשמעות היא שהייתה פעילות גבוהה של הלוחות הטקטוניים. הודות לתנועות יבשות אלו ניתן היה להגדיל את המגוון הביולוגי ברמה הפלנטרית מאחר שנוצרו מערכות אקולוגיות שונות בעלות מאפיינים שונים.

אוקיינוס ​​הפנתלאסה הוא זה שכיסה את רוב כדור הארץ כולו, בעוד שאוקיאנוסים מינוריים אחרים כמו הפרוטו-תטיס ואוקיאנוס חאנטי נמצאו בין מימי היבשות הקטנות יותר הנקראות לורנטיה ובלטי.

אקלים קמבריאני

האקלים של התקופה הקמבריאנית הוא האמין שהיה חם משמעותית מאשר בתקופות קודמות. בתקופה זו לא הייתה תקופת קרח בקטבים. כלומר, אף מוט יבשה לא היה מכוסה בקרח. בתורו, התקופה הקמבריונית מחולקת לתקופות: קמבריון תחתון, קמבריון אמצעי וקמבריון עליון. אנו הולכים לנתח את האקלים והגיאולוגיה בקצרה בכל תקופה של תקופה זו.

• קמבריאן תחתונה: במהלך תקופה זו, יבשת גונדוואנה ושאר המוני יבשה קטנים יותר כבשו את כל אזורי המשווה. דבר זה נודע בזכות התיעוד של מרבצי הגיר בים השופע ובאזורי היבשת הטרופיים. באותה תקופה, האורוגניה הקדומית היא שהובילה לתקופות של צמצום של המוני יבשה גדולים בתחילת הקמבריון.
• קמבריון אמצעית: בתקופה זו היה מחזור טרנסגרסיבי שהופרע על ידי שני פעימות רגרסיביות.
• קמבריון עליון: חלק גדול מיבשת גונדוואנה שתפסה עמדות משווניות יותר נע לכיוון קווי רוחב קרים יותר. הם הוחלפו בעמדות מכיוון שההמונים היבשתיים הקטנים יותר כמו לורנטיה, סיביר ואוסטרליה תפסו עמדות משווניות.

פיצוץ חיים

כאמור, ידועה כי תקופה זו היא חלוקת זמן בה היה פרץ חיים עז יותר ממה שהיה ידוע אי פעם. זה מכונה הפיצוץ הקמבריאני. פיצוץ זה הוליד הופעה של מגוון ביולוגי מדהים על פני כדור הארץ שכלל רבות מקבוצות בעלי החיים המוכרות לנו כיום.

בין בעלי חיים אלה שהופיעו, אנו מוצאים את האקורדות אליהם שייך חוליות החוליות וכוללים בני אדם. לא ידוע בוודאות כיצד יתכן ניצוץ כזה של פיצוץ ביולוגי. הוא האמין כי יתכן שהיה זה החמצן שהיה אז באטמוספרה וכי הודות לפליטת ציאנובקטריה ואצות שביצעה פוטוסינתזה הוא יכול להגיע לרמות הדרושות לכל האורגניזמים לגדול מבנים מורכבים יותר הנותנים צורות שונות של חַיִים.

היבט נוסף שיש לקחת בחשבון הוא את הסביבה שהפכה אותו לאירוח יותר כשמזג ​​האוויר התחמם ומפלס הים עלה. באופן זה נוצרו בתי גידול ימיים רדודים שהיו אידיאליים ליצירת צורות חיים חדשות מאחר ויש כמויות גדולות של חומרים מזינים.

עם זאת, הוא חשב כי מדענים רבים הם הקצינו את גודל הפיצוץ בקמבריאן בגלל ריבוי בעלי חיים עם מבנים קשים שהתאבנו במהירות ובקלות יותר מקודמיהם. מתוך כל אלה, רק רשומות מאובנים תלויות במבנה הגוף. אם הגוף רך אי אפשר לאובן אותו. לדוגמא, ידוע הרבה על ברכיופודים שחיו בקונכיות צדפות ודמויי קוקל ובעלי חיים אחרים הכוללים שלדים חיצוניים משותפים המכונים כיום פרוקי רגליים.

אני מקווה שעם מידע זה תוכלו ללמוד עוד על התקופה הקמבריאנית.