רובר קוריוזיטי

מכונת חלל על מאדים

El רובר קוריוזיטי היא מכונת חלל שחקרה את שמי כוכב הלכת מאדים, ולכדת תמונות של עננים בהירים וירח נסחף. חיישני הקרינה של הרובר מאפשרים למדענים למדוד את כמות הקרינה עתירת האנרגיה שאסטרונאוטים עתידיים ייחשפו לה על פני השטח של מאדים, מה שעוזר לנאס"א להבין כיצד לשמור על בטיחותם.

במאמר זה אנו הולכים לספר לכם את כל מה שאתם צריכים לדעת על רובר Curiosity, תכונותיו ותגליותיו.

תכונות עיקריות

תמונה של קוריוז הרובר

רובר Curiosity הוא מכונת חלל שחוקרת את פני השטח של מאדים מאז נחיתתה באוגוסט 2012. עוצב ונבנה על ידי נאס"א, הרכב הרובוטי הזה הוא חלק ממשימת מעבדת המדע של מאדים (MSL) ויש לו מספר תכונות מרשימות שהופכות אותו לאחד הרוברים המתקדמים ביותר עד כה.

זה די גדול להיות בערך בגודל של מכונית קטנה. אורכו כ-2,9 מטרים, רוחבו 2,7 מטרים וגובהו 2,2 מטרים. משקלו הכולל הוא בסביבות 900 קילוגרם. הוא מצויד בשישה גלגלים שכל אחד מהם בקוטר של 50 סנטימטר, מה שמאפשר לו לנוע בזריזות ולנווט בשטח הקשה של מאדים.

אחד המאפיינים הבולטים של הרובר Curiosity הוא מערכת הכוח שלו. הוא כולל מחולל תרמו-אלקטרי רדיואיזוטופ (RTG), אשר משתמש בחום שנוצר כתוצאה מהתפרקות פלוטוניום-238 לייצור חשמל. מקור כוח זה מאפשר לרובר לפעול לפרקי זמן ארוכים, גם בתנאי מאדים קרים במיוחד.

יש בו גם מגוון מכשירים מדעיים מתוחכמים על הסיפון. יש לו מערכת ניתוח דגימות בשם SAM (Sample Analysis at Mars), המסוגלת לחקור את ההרכב הכימי של סלעי מאדים ואדמה. יש לו ספקטרומטר לייזר שיכול לאדות חלקים קטנים של חומר כדי לנתח את הרכב היסודות שלו. בנוסף, יש לו מצלמות מובנות ברזולוציה גבוהה המצלמות תמונות פנורמיות ומפורטות של פני השטח של מאדים.

יש לו זרוע רובוטית מפרקית ויכולה להאריך עד אורך של 2,1 מטר. בקצה הזרוע ישנם מספר כלים, כולל מקדחה, מברשת ומצלמה, המאפשרים לקחת דגימות ולערוך מחקר ישירות על פני השטח של מאדים.

מערכת התקשורת שלהם מרשימה. הוא משתמש באנטנות בעלות רווח גבוה כדי להעביר נתונים ברשת התקשורת של נאס"א, מה שמאפשר למדענים על פני כדור הארץ לקבל מידע רב ערך על מאדים בזמן אמת.

תגליות של הרובר Curiosity

תורן על כוכב הלכת מאדים

בין התגליות של רובר Curiosity על מאדים אנחנו חייבים קבע כי מים נוזליים, יחד עם הכימיקלים והחומרים התזונתיים הדרושים לתמיכה בחיים, קיימים במכתש גייל לפחות עשרות מיליוני שנים. המכתש הכיל פעם אגם, שגדל והצטמצם עם הזמן. כל שכבה עליונה של הר שארפ מתעדת סביבה עדכנית יותר של מאדים.

כעת הרובר חסר הפחד חוצה קניון שמסמן מעבר לאזור חדש שלדעתו נוצר כשהמים התייבשו, מותיר אחריו מינרלים מלוחים המכונים סולפטים.

"אנו רואים עדויות לשינויים דרמטיים באקלים האדום העתיק", אמר מדען פרויקט Curiosity, אשווין ואסאוודה, ממעבדת ההנעה הסילון של נאס"א בדרום קליפורניה. "השאלה עכשיו היא האם תנאי המגורים שבהם נתקלה קוריוזיטי עד כה נמשכו באמצעות השינויים הללו. האם הם נעלמו לנצח או שבאו והלכו במשך מיליוני שנים?

הרובר Curiosity עשה התקדמות מדהימה על ההר. בשנת 2015, הצוות תפס תמונת "גלויה" של הר מרוחק. כתם קטן בתמונה הזו הוא הסלע בגודל Curiosity המכונה "Ilha Novo Destino", כמעט שבע שנים לאחר שהרובר חלף על פניו בחודש שעבר בדרכו לשדה הסולפט.

הצוות מתכנן לחקור את האזור העשיר בסולפטים בשנים הקרובות. בו הם מחשיבים מטרות כמו ערוץ גדיז ואליס, שייתכן שנוצר במהלך שיטפון בסוף ההיסטוריה של הר שארפ, ושברים גדולים מבוטנים שמראים את השפעת מי התהום על ההר.

איך הם מחזיקים את הרובר Curiosity פועל

סקרנות רובר

אנשים שואלים מה הסוד של הרובר Curiosity לשמירה על אורח חיים פעיל זה בגיל 10. התשובה היא עם צוות של מאות מהנדסים מסורים שעובדים גם ב-JPL וגם מרחוק מהבית.

הצוות הזה מקטלג כל סדק בגלגלים, בודק כל שורת קוד מחשב לפני שהוא משודר לחלל, וקודח אינסוף דגימות סלעים בחצר המאדים של מעבדת ההנעה הסילון כדי להבטיח שהוא יוכל להישאר בבטחה על כוכב הלכת האדום.

"ברגע שאתה נוחת על מאדים, כל מה שאתה עושה מבוסס על העובדה שאין אף אחד ב-100 מיליון מיילים שיכול לתקן את זה", אמר אנדי מישקין, מנהל תוכנית Curiosity זמני ב-JPL. "הכל עניין של שימוש חכם במה שיש על הרובר".

לדוגמה, תהליך הקידוח שונה מספר פעמים מאז נחיתתו. בשלב מסוים, המקדחה לא הייתה בשימוש במשך יותר משנה, מכיוון שהמהנדסים התאימו אותו כך שייראה יותר כמו מקדחה ידנית. לאחרונה, מערכת מנגנוני בלימה המאפשרים לזרוע לנוע או להישאר במקומה הפסיקו לפעול. למרות שהזרוע רצה כרגיל עם סט חילוף שהיה לה, הצוות גם למד לקדוח חורים בזהירות רבה יותר כדי להגן על הבלמים החדשים.

כדי למזער נזקים לגלגלים, מהנדסים שמרו על סכנות, כגון את השטח התלול שגילו לאחרונה, ופיתחו אלגוריתם בקרת משיכה שיעזור.

הצוות נקט בגישה דומה לניהול כוחו המתדלדל לאט של הרובר. יש לו סוללות גרעיניות עמידות במקום פאנלים סולאריים. כאשר אטומי הפלוטוניום בסוללות מתפוררים, הם מייצרים חום, אותו ממיר הרובר לחשמל. הרובר לא יוכל לבצע את אותה כמות פעילות ביום כפי שעשה בשנה הראשונה שלו, מכיוון שהאטומים מתפוררים בהדרגה.

מישקין אמר שהצוות ממשיך לברר כמה כוח הרובר משתמש בכל יום, וכבר גילה אילו פעילויות ניתן לבצע במקביל כדי לייעל את האנרגיה הזמינה של הרובר. באמצעות תכנון קפדני וכישורי הנדסה, הצוות מצפה לשנים רבות של חקר הצפויות עבור הרובר האדיר הזה.

אני מקווה שבעזרת המידע הזה תוכלו ללמוד עוד על הרובר Curiosity ומאפייניו.


היה הראשון להגיב

השאירו את התגובה שלכם

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים *

*

*

  1. אחראי לנתונים: מיגל אנחל גטון
  2. מטרת הנתונים: בקרת ספאם, ניהול תגובות.
  3. לגיטימציה: הסכמתך
  4. מסירת הנתונים: הנתונים לא יועברו לצדדים שלישיים אלא בהתחייבות חוקית.
  5. אחסון נתונים: מסד נתונים המתארח על ידי Occentus Networks (EU)
  6. זכויות: בכל עת תוכל להגביל, לשחזר ולמחוק את המידע שלך.